#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תמט. על מי אמר בן עזאי כל חכמי ישראל דומין לפני כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה? 	"כתבו התוס' (ד""ה ומטו) שר""י אמר שהוא ר' עקיבא, ורבינו נסים אמר שמצא בבראשית רבה שהוא רבי אלעזר בן עזריה."	בבא בתרא תוס' קיג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תנ. האם בן האם או בעלה יורשים בראוי ומנין, ומי מהם קודם בירושה ומדוע? 	"בן האם יורש בראוי ובעלה אינו יורש בראוי, מדכתיב ושגוב הוליד את יאיר וגו' ומנין ליאיר שלא היה לשגוב אלא שנשא שגוב אשה ומתה בחיי מורישיה ומתו מורישיה וירשה יאיר ולא שגוב, וכ""ת דאיירי שיאיר נשא אשה ומתה וירשה, ואומר ואלעזר בן אהרן מת ויקברו אותו בגבעת פנחס בנו אשר נתן לו בהר אפרים, אשר נתן לו משמע שבאו שניהם לדין ונתנה בי""ד לפנחס ולא לאלעזר, שהבן ולא הבעל נוטל בראוי, ולר""ח דייק מדכתיב בנו דמשמע בנו ולא הוא שהיתה ראויה לאלעזר.<br>בירושה הבעל קודם. וביארו התוס' (ד""ה מתה) דכיון שהבעל אינו יורש מחמת קורבה אלא מחמת שאירות שהם חשובים כבשר אחד אם כן כמו שהוא קודם לשאר קרובים כך הוא קודם לבן."	בבא בתרא קיג. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תנא. וירש מקיש ירושה שניה לירושה ראשונה לענין שבן קודם לבת. מה היא ירושה ראשונה ומה היא ירושה שניה? 	"לרשב""ם ירושה ראשונה היא הירושה הראשונה הכתובה תחילה שהבן קודם לבת. ירושה שניה היא ירושת אחים שאח קודם לאחות, וה""ה לשאר ירושות. לתוס' (ד""ה מקיש) ירושה שניה היא ירושת בן הבן ובת הבן בן הבת ובת הבת דילפינן מאין לו עיין עליו."	בבא בתרא קיג: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תנב. תניא והיתה לבני ישראל לחוקת משפט, אורעה כל הפרשה כולה להיות דין. לענין מה אורעה? 	"רשב""ם פירש לענין שלחלוקת נחלה צריך ג' וביום כמו בדין. ור""י (בתוד""ה אורעה) פירש לענין שעל כרחם של בנים נעשים דיינים אותם העומדים שם בשעת צוואה ועושים דין, ולא יכולים הבנים לומר שאינם רוצים לדון לפניהם אלא לפני בית דין הגדול או לפני בית דין החשוב שבעירם."	בבא בתרא קיג: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תנד. האם יכולים לדון ומדוע 1) כשזימנום ביום כדי להעיד ולא העידו 2) כששני העדים<br>העידו לפניהם בלילה 3) כשראו רצח? 	"1) לרשב""ם פסולים שנחשבים עדים משנתכוונו להעיד ואין עד נעשה דיין. ולר""י (בתוד""ה אבל) כשרים שמהטעמים שאין עד נעשה דיין [עי' בתשובה הקודמת[ אין לפסול המתכוין להעיד אלא דוקא עד המעיד. וכתבו התוס' (ד""ה ואין) שבדרבנן אפילו העידו כשרים לדון, שבדרבנן עד נעשה דיין.<br>2) לרשב""ם יכולים להיות דיינים ביום שאין חסרון בכך שנאמרה העדות לפניהם בלילה <sup>רמ</sup>. ולתוס' אינם יכולים לדון דקבלת עדות כתחילת דין וצריכה להיות דוקא ביום.<br>3) לר' עקיבא אינם יכולים לדון שנאמר עד עמדו לפני העדה למשפט עד שיעמוד בב""ד אחר <sup>רמא</sup>. ולא ילפינן שאר דינים מדיני נפשות דשאני התם משום והצילו העדה וכיון שראו שהרג שוב לא יראו לו זכות.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רמ.  כתב הרא""ש  (סי' ג)  דהכי נמי איתא בירושלמי אם טעו ודנו בלי לה דיניהם דין, אבל הרמב""ן כתב שגמרא דידן פליגא .
<br>רמא.  כ""כ התוס'  (ד""ה ואין)  ולא כתבו אם הלכה כר""ע או כר""ט שחולק שם וסובר שיכול לדון. והרא""ש  (סי' ד)  פסק שהלכה כר""ע.</span>"	בבא בתרא קיג: -קיד. ותוס'		
